שאלה זאת שחברי להקת החיפושיות שואלים בשירם הידוע, הופכת פחות ופחות אקטואלית בימינו. כפי שנראה בהמשך, בני ה-64 הפכו להיות פחות תלויים בצעירים, ובאופן פרדוקסלי הם הופכים להיות אלה שנדרשים בעסקי ימינו. זאת כיוון שהעסקים בעידן "כלכלת השירות" זקוקים יותר ויותר לעובדים מסורים, דייקנים ונאמנים.
היטיב להסביר את המצב החדש חתן פרס נובל לכלכלה, פיטר דיימונד, האיש שקיבל השנה את הפרס על פיתוח מודלים יחודיים לשילוב תעסוקתי.
כאשר נשאל מה גורם לכך ששיעור הצעירים המובטלים באירופה וארה"ב גדול פי 2-4 משיעור המבוגרים, ענה, כי "בתקופה קשה זו המעסיקים מעדיפים לקלוט בעסקיהם עובדים מסורים יותר לעסק, כאלה שניידים פחות בין העסקים"
גם ירחון הקהילה העסקית האמריקאית Entrepreneur, מציג בכתבה את "שנים עשר היתרונות שבהעסקת עובדים מבוגרים יותר". שם (20.9.2006) הוא מסביר כיצד ניתן להשיג יתרון תחרותי בשוק בעזרת עובדים אלו, ומציין את יתרונותיהם:
1. מסורים לעסק ולארגון
2. דייקנים
3. הוגנים
4. מודעים לפרטים וממוקדים
5. יודעים להקשיב לזולת
6. גאים בעבודתם
7. בעלי מיומנויות ארגוניות
8. יעילים ובעלי בטחון ביכולתם ובפעילותם
9. בוגרים (Mature) יותר
10. מהווים דוגמה לזולת
11. בעלי כישורי תקשורת בינאישית
12. אינם להוטים דווקא לקבל שכר גבוה, וכך מאפשרים לעסק לאזן את עצמו
את השפעת ממצאים אלה אפשר למצוא בתחזית שפרסם ה-BLS על הגידול הצפוי בכוח העבודה לקראת סוף העשור. שם הוערך, כי שיעור ההשתתפות של גילאי 55 ומעלה בכוח העבודה יגדל ב-33% ובקרב גילאי 65 ומעלה, בלא פחות מאשר 78%. כמו כן התחזית קובעת כי 91% מהעובדים הללו יעסקו במתן שירותים שונים, תחומים שלצעירים יש בהם קושי (שיעור הגידול החזוי בHi-tech ל-2018 הוא 11%).
ממצא חשוב המסתמך על מדגם של 800,000 מעסיקים מביא החוקר ר. בולס (2011) שקובע, כי המיתון שהחל בשנת 2008, והתחרות בין העסקים, הביאה אותם להקטין לקיחת סיכונים ולא להעסיק עובדים פזיזים. זאת מכיוון שבשונה מבעבר, כיום לקוח שנתקל בהתנהגות פוגעת יכול, לפרסם זאת בפייסבוק ולפגוע בעסק, בפרנסת עובדיו ובקיומו.
כתוצאה מכך, חברות ועסקים הפסיקו לקלוט עובדים שאינם מוכרים להם או לעובדיהם ורק כאשר אינם מצליחים לגייס עובדים מוכרים, הם קולטים בעלי ידע מוכח מעשית (תיק עבודות, דיסק המציג פעילות או כל הוכחה אחרת). פחות מעסיקים קולטים על סמך קורות חיים, פניות סתמיות, הצהרות בעל פה ו/או אישורי לימודים בקורסים, באוניברסיטה או בבי"ס.
המצב החדש אמנם פוגע ברווחת הצעירים, אך הוא מעניק יתרון תחרותי לגילאי 55 עד 75, למבוגרים שהתנסו בעבודה וביחסים עם לקוחות.
עם זאת מדובר באנשים שאינם תמיד יכולים לעבור כך סתם לעסקי ימינו, אלא, הם זקוקים לשינוי, לתכנית שתסייע להם להבין את שוק העבודה העכשווי.
סטיבן גרינהאוז מביא נתונים במאמר שפורסם בניו יורק טיימס (20.3.2009) על הביקוש מצד העסקים לעובדים מבוגרים שעברו שינוי כזה. לפי נתוניו הביקוש לעובדים אלה עלה בעשור האחרון. הנתונים מראים על עליה בביקוש לגילאי 65 ומעלה ב-16%, בעוד הביקוש לצעירים ירד ב-7%.
המומחה של ארה"ב בתחומי שוק העבודה פרופ' A.Sum מאוניברסיטת Northeastern קובע, כי "מפחיד להבין שלצעירים חסרים הניסיון והמיומנויות הרכות, שהמשק ושוק העבודה דורשים כיום".
גם החוקר J.Lommel, שראיין 41,000 מעסיקים ב- 2001 מצא, כי לדעתם, מבוגרים הם בעלי "מחויבות גבוהה לעסק ולקיומו", ועם מבוגרים כאלה יש פחות סיכונים לעסק.
כיווני פעולה
חזרתם של המבוגרים לשוק העבודה אינה מתחרה, כפי שרבים חושבים, בתעסוקת הצעירים אלא להיפך. מבוגרים שיעברו תהליכי הכנה דווקא יכולים לסייע לשיקום העסקים ולתרום להשבת הצעירים לשוק העבודה. במיוחד יסייעו כאלה שיוכנו לתפקידי הדרכה ויכלו לשמש כמדריכים ויותר מזה, כמלווים וכמנטורים, שילוו את הצעירים המשתלבים בתהליכי הקליטה בעבודה. תחומים חשובים במיוחד הם: אתיקה בעבודה, והיחסים הרצויים עם הלקוחות ועם עובדי הארגונים עצמם. תפקידים שהן OECD והן A. Sum מNortheastern- מביאים כגורמים שמקשים על העסקתם בעבודה של הצעירים היום. גורמים שלא טופלו בשהותם במערכת החינוך וההכשרה, שפעלו עד עתה במנותק מהעסקים והתעשיה ונדרשים כיום.
ואכן, מערכת החינוך במדינות ה-OECD החלה לטפל בתחומים אלה לאחרונה, וגם משרד החינוך שלנו נדרש ע"י הארגון הנ"ל להיערך בתחום זה. אך פעילות זו תימשך שנים ובינתיים מערכות החינוך מוציאות בוגרים שלעסקים קשה לקלוט. זו גם הסיבה לנתון שהבאנו, לעיל, לפיו, זו כבר השנה החמישית בה שיעור אבטלת הצעירים גדול פי 2 עד פי 4!!! משיעור המבוגרים.
הנתונים שהוצגו לעיל, יוצרים ביקוש לעבודת מבוגרים, ולאחרונה החל במערב תהליך של חזרת מבוגרים ופנסיונרים לעבודה. הם חוזרים באיטיות גם עקב עליית עלויות הקיום וגם מפני שרבים מהם, בעיקר עובדים עתירי ידע חווים ריקנות עם תום עבודתם, ורוצים לחזור לתפקיד משמעותי. יש כיום אלפי מקצוענים, מורים ומורות, יוצאי ארגונים ציבוריים ואחרים שהפנסיה לא מספיקה להם. יש יוצאי צה"ל, כוחות הביטחון, המשטרה ורבים אחרים שיצאו מכוח העבודה בגיל צעיר ואין להם פנסיה, או שזו נשחקה ונשחקת בגלל המצב הכלכלי. ישנם גם עצמאים ועולים רבים, שבאו ארצה בגיל מבוגר ונותרו ללא פנסיה, ואחרים שבעבר שמחו להפסיק לעבוד, אך עם פרישתם מהעבודה איבדו את עולמם. ואכן, ביריד תעסוקה למבוגרים שהתקיים בימים אלה (דצמבר 2011) תיארו רבים מהם את הירידה במורל ואת הדיכאון שחוו בפרישה, ומכאן החשיבות הגדולה לסייע להם להמשיך לתרום בתחום מקצועם, ולאפשר להם למלא תפקיד משמעותי בחיים הכלכליים ובמשק.
ממצאים אלה ואחרים הם גם הבסיס לקביעה של P.Drucker, ה-Economist ולתחזית הBLS- כי עד 2018 הגידול העיקרי בכוח העבודה יהיה בעיקר של גילאי 55 ו-65 ומעלה (ראו גרף: "שיעור השינוי בגיל העובדים 2008-2018")
ואכן לפנינו, שעת כושר לטפל בכלל הגורמים: לתרום לכלכלה, לקלוט צעירים, וגם לגמול לאלה שהקימו את המדינה ובעיקר לאלה, שהם עתירי ידע במקום לנוון אותם, לענות על צרכי המשק וגם לחיות חיים הגונים ומספקים אחרי גיל 64 (לנשים ו67 לגברים).
קרדיט: דר' רפי גלברט, מנהל אקדמי, חוקר ומרצה בתחומי שוק העבודה, מכון שיפור.
לשעבר ס.מדען ראשי מש' העבודה והרווחה
מכון שיפור – 1-800-206061
www.shipour.com
