פרסם מודעה חדשה ?
מודעות בתת קטגוריות:
שוק הפשפשים של ילדים
מטפלות
גני ילדים
לעתים ההורים מענישים את ילדיהם. הסיבות לכך טמונות בעיקר בתשישות, בייאוש ובדכאון אשר הם חשים כאשר ילדם אינו מקשיב לדבריהם. אולם, ענישה משפיעה רעות על הילד, על התפתחותו, על מצבו הנפשי וקווי התנהגותו. המידע להלן יסייע להורים להבין את דקויות הפסיכולוגיה של הילדים, וההמלצות יסייעו לחנך מבלי לפנות לענישה, משום שהיא אינה תקינה ואף מסוכנת.

חשוב לשוחח עם הילד בשפתו ובהתאם לרמתו

כאשר הילד מתחיל לדבר וללכת לבית הספר, ההורים סבורים כי הוא מבין הכל או עליו להבין את הכל. אולם, אפילו אדם בוגר אינו מבין כל דבר, לדוגמה: לא כל ההורים יודעים כיצד לחנך, להבין ולאהוב את עצמם על מנת שיוכלו לעזור לילד.

הפסיכולוגים והמדענים עצמם אינם יודעים את התשובות לכל השאלות. הם לומדים כל חייהם ומשכללים את ידיעותיהם ומנומנויותיהם. לכן, על ההורים תחילה לחשוב ולהבין, מהן הסיבות אשר גורמות להם להעניש את ילדם האהוב.

על ההורה למצוא תשובות לשאלות רבות, לטפל במצבו הפנימי ולמצוא שפה משותפת עם הילד. שפה זו תסייע לתקשר עמו, לבנות מערכת יחסים בריאה ולחנכו בעת ובעונה אחת. אולם, על מנת שההורה יוכל לחנך את ילדו, עליו לחנך גם את עצמו. יתרה מזאת, יש צורך בכך שהילד אף הוא יחנך את הורו.

לכל גיל יש שפה ותכונות משלו, אך העיקר הוא שהילד יבין את הוריו בכל גיל שהוא. לכן, על ההורים לחנך את ילדם על בסיס כבוד והבנה הדדיים. לשם כך, על הילד להבין כי אין ההורה חפץ להכפיפו ולהשפילו, אלא לסייע לו להתמודד נכונה עם חיי היום-יום והבעיות הכלולות בו.

כל ילד הינו אישיות בפני עצמה, ולכל אחד ישנם כישרונות משלו וחיים משלו. לא ניתן לפגוע בטבעו של הילד, אך יש להקפיד לחנכו כך שגם טבעו לא יפגע באחרים.

על ההורה להראות נכונות לשוחח עם הילד, לדון על חילוקי הדעות ולהגיע למכנה משותף. הילד נוטה להקשיב למי שלא רק דורש כבוד, אלא גם רוחש כבוד ומוכן להגיע לפשרה.

יש צורך בכך שההורה יודה בטעויותיו אך גם יעמוד על צרכיו. לשם כך, עליו להמנע מענישה ולהסביר לילד שהוא פוגע. על ההורים לתת דוגמאות מחייו של הפעוט, שבהן הוא נפגע, על מנת שיבין כיצד מרגישים אחרים.

ההשלכות של הענישה

כתוצאה מכך שההורים מענישים את הילד, הוא עלול להבהל. הפחד גורם לסטיות, לאי יכולת להבין את המאורע נכונה ולאי יכולת להגיב כראוי. אף אם נדמה כי העונש באותו הרגע הביא לתוצאות הרצויות, והילד חדל לעשות את הדברים האסורים, בהמשך תתגלנה תופאות הלוואי השליליות, לדוגמה: הילד עלול להיסגר ולהתבדל או להפוך לתוקפני. בנוסף, הילד עלול להתחיל להתעלל בילדים אחרים ובבעלי חיים, או לפחד מכל דבר ולסבול מהתפרצויות רגשיות.

בתת מודע הילד מעתיק את התנהגותו של הורו. הוא מתמקד בעלבון אשר הוא חש מכך שהוריו מענישים אותו ואינו מסוגל להבין את הלקח. הוא מבין שכועסים עליו, אך אינו מבין מדוע.
הילד מתחיל להרגיש שאין הוא אהוב, שהוא לא יוצלח ושאין בו צורך. לכן, הוא מפתח רגשי נחיתות וחוסר בטחון עצמי.

אי-הרצון לקבל מנה נוספת של השפלות מההורים גורמת לילד להסתיר כל דבר. הוא לומד לשקר, לא לבטוח באיש, והוא עצמו אינו משרה ביטחון. על כן, על ההורים ללמוד לבטוח בילד על מנת שהוא יוכל לבטוח בהם.

אם הילד יודע כי הוריו מבינים אותו ומשתדלים להסביר כל דבר ולפשט, אז הוא נפתח יותר, אינו מפחד לטעות, לקחת אחריות על מעשיו ולתקן את טעויותיו.

לעתים ההורים מענישים מכיוון שמציבים את עקרונותיהם בראש סדר עדיפויותיהם, לדוגמה: אם הילד צייר על שולחן, ההורה כועס עליו ומעניש אותו על כך. אולם, הילד לא התכוון להרוס דבר, אלא באופן טבעי הפגין את יצירתיותו הנפלאה. לכן, תחילה יש להחמיא לילד על יצירתו, ורק לאחר מכן להסביר כי השולחן אינו נועד כדי לצייר עליו, ויש לעשות זאת אך ורק על דף נייר. נוסף לכך, על ההורה להסביר שזה עצוב כי השולחן נהרס, בדיוק כפי שעצוב לפעוט כאשר נשבר לו הצעצוע. כך הילד מתחיל לפתח רגשי אמפתיה, הזדהות ולהבין את פני הדברים נכונה.

כאשר הורה מעניש את ילדו, הוא עלול לחסום את כישוריו היצירתיים. הדבר גורם לחוסר רצון ולחוסר יכולת של הילד לשאוף להגשמה עצמית או להפך, להפגנה מופרזת של שאיפותיו ופגיעה מכוונת בסובבים. העיקר הוא שהילד יבין כי הוריו אינם נגדו, אלא הם חפצים לסייע לו לתקן את התנהגותו כאשר הוא פוגע בעצמו ובאחרים.

אין להשפיל את הילד על ידי השוואתו לאחרים

בעוד שההורים מענישים את הילד, לעתים הם משווים אותו לילדים אחרים. ההורה אומר לילדו כי ילדים טובים אינם מתנהגים כמוהו, וחבריו מתנהגים טוב יותר. גישה זו משפילה את הילד, גורמת לו להרגיש רע, בלתי אהוב ומביאה להשלכות שליליות. בהמשך הוא עלול להתבדל ולא לחפוץ לתקשר עם אחרים, או להפוך לתוקפני, להשפיל את האחרים ולהתעלות עליהם.

כאשר הילד פגע במשהו או במישהו, יש לומר לו כי הוא ילד טוב ואהוב, אולם הוא טועה ועליו לחשוב על האוהבים אותו. זאת ועוד, יש להוסיף כי גם אם הוא טועה, הוא נבון מספיק על מנת להבין ולתקן את התנהגותו. יחס תקין זה ישתקף בילד, והוא יתרגל להתנהג באופן תקין גם כן.

הסיבות להתנהגות הלא תקינה של הילד

כאשר הילד מוטרד מדבר כלשהו, הוא חפץ להביע את אי שביעות רצונו, והדבר מתבטא בהתנהגותו השלילית. הילד מתנהג בהתאם להרגשתו הפנימית. במצב זה הענישה רק תחזק את רגשותיו השליליים, ויכולתו להבין את פני הדברים תרד משמעותית.

ילד אשר התנהגותו לא תקינה זקוק לעזרה. על ההורים לשוחח עמו בצורה רגועה, לשאול שאלות בעדינות, לעורר ביטחון ולגלות את הסיבות להתנהגות זו.

כאשר ההורה מרגיש רע, אין צורך להתפרץ על הילד ועל הסובבים. עליו להיות כן עם הילד, לספר לו את אשר הוא מרגיש ואף לבקש עזרה, חיבוק או כוס מים. כך הילד יבין שכאשר הוא עצבני, כדאי פשוט לדון על הדבר.

על ההורים לדעת לשים עצמם במקומו של הילד

על ההורה לזכור כי גם הוא היה פעם ילד. הרי גם הוא חפץ באותה תקופה שהוריו יבינוהו. אולם, ילדים מטבעם אינם יודעים לבטא את רגשותיהם בבירור משום שהם עצמם לא תמיד מבינים את פשר הדברים. לכן, על ההורים לקחת על עצמם אחריות ולהשתדל לפרש את התנהגות ילדם נכונה. לשם כך, יש צורך לסגת לעתים מהתפקיד המתיש של ההורה ולהביט במצב מעיני הילד. בנוסף, יש להיעזר בספרי פסיכולוגיית ילדים ובהתבוננות אישית.

ההמלצות לעיל אכן דורשות מאמץ וסבלנות רבים, המון ידע, נסיון מעשי וכוח רצון, ואם ההורים ישתדלו ויתנו את מירב ההשקעה, הם יוכלו ללמד את הילד לתת ולאהוב בעזרת גישה המבוססת על חינוך הדדי והרמוניה.

מאמרים נוספים